The Mitvim Institute @Mitvim

"הציבור מבין שהתפיסות הקודמות קרסו, שאנחנו נמצאים מול שוקת שבורה - אבל עדיין מחפש מה תהיה האלטרנטיבה." בריאיון לתוכנית "סדר עולמי" עם ערד ניר, הציג ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, את ממצאי מדד מדיניות החוץ הישראלית 2026. מהנתונים עולה כי רוב הישראלים מודאגים מהבידוד הבינלאומי של ישראל, מבקשים לראות אותה כחלק מהמחנה הליברלי־דמוקרטי, ומחפשים כיוונים חדשים להתמודדות עם האתגרים המדיניים והביטחוניים של השנים הקרובות. עוד עולה מהסקר כי בקרב מצביעי ימין־מרכז באופוזיציה קיימת פתיחות גדולה יותר לפשרות ולמהלכים מדיניים מכפי שנהוג לחשוב, וכי לצד התמיכה בכוח צבאי במצבי משבר, רבים בציבור מזהים שפתרונות ארוכי טווח מחייבים גם כלים מדיניים. 🎥 צפו בריאיון המלא @arad_nir @MurcianoGil לכל נתוני הסקר והניתוחים: lnkd.in/d2SrEpZC Show translation

✅ הדרישה מיהודי ארצות הברית לתמוך במדיניות הממשלה בלי לשאול שאלות, היא לא רק בלתי אפשרית, אלא בעיקר אנטי-ציונית. דווקא מי שנאבקים היום בישראל ובתפוצות על הדמוקרטיה הישראלית, על עצמאות מערכת המשפט, על זכויות המיעוט הפלסטיני בישראל, על סיום הכיבוש ועל פתרון מדיני, הם מי שמגינים על ליבת החזון הציוני. מאמרי ב @MaarivOnline maariv.co.il/news/opinions/… נוכח הגבלת הפעילות ברשימות התפוצה על ידי ווטסאפ ובכדי להבטיח קבלת עידכונים, מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקבוצת העידכונים, chat.whatsapp.com/HW3IfysPkg01pb…

🌍 כיצד נראות מדינות המפרץ ביום שאחרי ההסכם בין ארה"ב לאיראן? בריאיון ל"דבר" מסבירה ד"ר מורן זגה, עמיתת מדיניות במכון מיתווים ומומחית למדינות המפרץ, כי מדינות האזור נאלצות כעת לאזן בין הצורך לשקם את הכלכלה ואת היציבות האזורית לבין תחושת ההשפלה והחשש מפני איראן. לדבריה, מדינות המפרץ "עושות כל מה שהן יכולות כדי להחזיר את זרימת הגז והנפט", אך במקביל מתחזקים בהן רגשות לאומיים, שיקולי ביטחון והצורך לבנות מחדש את ההרתעה. ומה לגבי ישראל? זגה מעריכה כי מדינות המפרץ אינן יכולות לוותר על שיתוף הפעולה הביטחוני עמה, אך גם עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בישראל ורואות בשינוי פוליטי אפשרי הזדמנות להאצת תהליכי הנורמליזציה. 📖 קראו את הריאיון המלא עם ד"ר מורן זגה. davar1.co.il/685590/#google… @moran_zaga

An interview I gave to”Türkiye Today” on Israel - Turkey bumpy relations and the importance to keep channels open in order to avoid misunderstanding. turkiyetoday.com/region/calling…

#סקרמיתווים2026 #mitvimpoll2026

🗳️בדרך לקלפי, בוחרים ביוזמה מדינית פורצת דרך? ממצאי מדד מדיניות החוץ השנתי ה-14 של מכון מיתווים, שנערך בשיתוף קרן פרידריך אברט ובוצע על ידי מכון רפי סמית, חושפים תמונה מורכבת של החברה הישראלית ערב בחירות 2026, הנעה בין צורך בעוצמה צבאית ליוזמה מדינית. במוקד המדד: 🔍 מה קורה בליבת האופוזיציה? הסקר מציג את ליבת האופוזיציה, אשר רובה בנויה ממפלגות מרכז-ימין רך, כקהל בעל עמדות פרגמטיות-מתונות ונכונות מפתיעה לפשרות: תמיכה גורפת במדינה פלסטינית מפורזת כחלק מנורמליזציה אזורית, אימוץ תוכנית טראמפ, ושיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית לבנייה מחדש של עזה כחלופה להחלשת חמאס. פתרון שתי המדינות במסגרת אזורית הוא המוביל בגוש, לעומת פחות מחמישית התומכים בסיפוח. 🤷‍♂️ ואקום של חוסר דעה: לצד זאת, המדד מזהה שיעור חסר תקדים של חוסר דעה בסוגיות מפתח אזוריות, מה שמשקף ואקום רעיוני עמוק ובלבול בקרב ציבור שמחכה להנהגה שתציג לו אלטרנטיבה ותוכנית עבודה קונקרטית. איך המגמות הללו יעצבו את מערכת הבחירות הקרובה, והאם הן יפתחו מרחב תמרון מדיני ביום שאחריהן? מוזמנים להעמיק בתוצרי המדד ולהצטרף לוובינר שנערוך ב-24.6 בשעה 16:00 עם מיטב מומחי מיתווים. 🔗קישור לריכוז הממצאים: shorturl.at/EPgvr 🔗קישור לסקר המלא: shorturl.at/cI8Dr 🔗קישור לתגובות המומחים: shorturl.at/YLmeR 🔗קישור לוובינר ב-24.6: shorturl.at/jhFuA

#סקרמיתווים2026 #mitvimpoll2026

כוח צבאי או דרך מדינית? ⚔️🕊️ וובינר על מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2026 חודשים ספורים לפני הבחירות, אנחנו מזמינים אתכם לגלות מה הציבור הישראלי באמת חושב על האתגרים וההזדמנויות שלפנינו. במסגרת הוובינר, נחשוף את ממצאי סקר דעת הקהל השנתי ה-14 של מכון מיתווים (בשיתוף קרן פרידריך אברט ומכון רפי סמית), וננסה להבין: היכן הציבור עומד על הציר שבין הפעלת כוח צבאי לקידום דרך מדינית? 📅 מתי? יום רביעי, 24.6, בשעה 16:00 📍 איפה? ב-Zoom (לינק יישלח בסמוך למועד האירוע) אל תפספסו, שריינו את המקום שלכם עכשיו >> forms.gle/R1prCjKqP9G7zN… הסקר המלא יפורסם ב-23 ביוני, יום לפני הוובינר! @MurcianoGil @ItzhakiReef @MayaSionT @OZanany @MkSondos @EitanIshai

#סקרמיתווים2026 #mitvimpoll2026

📊 מה הישראלים באמת חושבים על הדרך הנכונה להבטיח את עתידה של ישראל – יותר כוח צבאי או יותר מהלכים מדיניים? בוובינר מיוחד של מכון מיתווים הוצגו ממצאי מדד מדיניות החוץ הישראלית 2026 – סקר דעת הקהל השנתי ה-14 של המכון, שנערך בשיתוף קרן פרידריך אברט ומכון רפי סמית. האם הציבור תומך בעסקת חבילה אזורית? מה חושבים הישראלים על איראן, לבנון, עזה, טראמפ והאיחוד האירופי? ואילו פתרונות זוכים לתמיכה הרחבה ביותר לקראת השנים הקרובות? 🎥 הוובינר המלא זמין כעת לצפייה ביוטיוב. youtube.com/watch?v=DKxJMx… @MurcianoGil @EitanIshai @ItzhakiReef @MayaSionT @MkSondos @OZanany youtu.be/DKxJMx8bM9M?si…

שינוי הכיוון מצד הממשל האמריקאי לנוכח הפנמת המדיניות האסונית של נתניהו, אינו מתוחם רק לאיראן וללבנון. עכשיו, כשבממשל הבינו מי בולם במכוון את מימוש תוכנית 20 הנקודות של טראמפ ומי מוביל משטר טרור וסיפוח לא חוקי, מתחילים לשנות את המדיניות גם כלפי עזה, הגדה המערבית והרשות הפלסטינית. הם לא מתכוונים לחכות לממשלה הבאה. haaretz.co.il/opinions/2026-…

לבנון הייתה קרובה לשינוי - ואז הגיעה הטעות הגדולה | מיכאל הררי maariv.co.il/news/opinions/…

✅ הדיפלומטיה האמריקאית היתה לצידנו עם סיום מלחמת יום הכיפורים בקביעת ההסדרים שלאחר המלחמה, דרך הסכם השלום עם מצרים, ועידת מדריד, השלום עם ירדן ועד הסכמי אברהם. ✅ אבל גם האמריקאים נכשלו עד כה במשימה החשובה מכל – פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. כדי שזה ישתנה, צריך מנהיגות אמריקאית שמבינה שאי אפשר עוד לעקוף את הסוגייה הפלסטינית, שלא נכון לאמץ את עמדות ממשלות הימין הישראליות המתנגדות להקמתה של מדינה פלסטינית. ✅ אנחנו ב-J street מכינים את הקרקע למנהיגות אמריקאית שכזאת. כבר אחרי בחירות האמצע בנובמבר, ייתכן מאוד שנרגיש אותה מגיעה מהקונגרס. לאחר ינואר 2029, אנו מאמינים שגם מהבית הלבן. מאמרי ב @ZmanIsrael zman.co.il/696933/ נוכח הגבלת הפעילות ברשימות התפוצה על ידי ווטסאפ ובכדי להבטיח קבלת עידכונים, מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקבוצת העידכונים, chat.whatsapp.com/HW3IfysPkg01pb…

"מה אתם הייתם עושים אם הייתם בממשלה?" שלחנו את הלוחמים שלנו לטהר את דרום לבנון. שוב. הם עשו את העבודה. שוב. ועכשיו, הם משמשים כמטרות אימון לחיזבאללה. כי לממשלה הזו אין שום אסטרטגיה. ממשלה שמחפשת ביטחון אמיתי לאזרחיה ודואגת לחיילים שהיא שולחת לחזית, לא הייתה מגיעה למצב הנורא שקורה עכשיו בלבנון. אבל לא די לומר - "זאת לא השאלה הנכונה" או "ממשלה שפויה מלכתחילה לא הייתה נכנסת לבור אליו נכנסה ממשלת ישראל בלבנון". חייבים להציע אלטרנטיבה - זה מה שאפשר לעשות כבר מהיום: א. צה"ל נשאר כרגע בדרום לבנון, אבל משנה את הפריסה: מתייצב ברכסים ובאזורים לא-מיושבים, ונמנע מחיכוך מיותר עם האוכלוסייה. ב. שמים את זה על השולחן, בצורה פומבית ברורה וחד משמעית, מכריזים שאין לישראל שום כוונות לכיבוש בלבנון אלא לספק ביטחון אמיתי לתושבי הצפון. ג. יוזמים מהלך מדיני רחב עם האמריקאים, שיוביל להכנסת כוחות מזויינים יחד עם צבא לבנון לדרום. במקביל, מקדמים הסכם ביטחוני עם סוריה ובמסגרתו מבטיחים אטימה של הגבול הסורי-לבנוני מפני העברות נשק מאיראן. ד. רותמים את הסעודים שמחפשים השפעה אזורית לשיקום כלכלת לבנון - ומתנים מראש כל דולר בכך שחיזבאללה יתפרק מנשקו. במקביל, מקדמים דיאלוג עם ממשלת לבנון על הגבול היבשתי, בדרך להסכם שלום בטוח בין שתי המדינות. רק כך נצליח לקעקע את הלגיטימציה הפנימית לחיזבאללה ולמעורבות האיראנית, ונחזק את הלגיטימציה לממשלה הלבנונית. ההישג הצבאי חייב להפוך להסדר מדיני-ביטחוני, אחרת לא עשינו כלום, ושילמנו מחיר כבד בחיי אדם לשווא. רק ככה מנצחים מלחמות.

האם ישראל מאבדת את מקומה במזרח התיכון? במאמר חדש, פרופ' אלי פודה, חבר הוועד המנהל של מיתווים, מנתח כיצד המלחמה מול איראן וההתפתחויות האזוריות האחרונות החזירו את ישראל למעמד שממנו ניסתה להיחלץ בעשור האחרון: שחקנית אזורית שמדינות האזור מעדיפות לשתף איתה פעולה - אבל בעיקר מאחורי הקלעים. לדבריו, ישראל יצאה למלחמה לצד ארצות הברית, אך מצאה את עצמה מחוץ למעגל ההתייעצויות האזורי שמעצב את פני המזרח התיכון החדש. בעוד מדינות ערב מנהלות ערוצי קשר ישירים עם וושינגטון, ישראל מתקשה לתרגם את הישגיה הצבאיים למעמד מדיני אזורי. המאמר מצביע גם על ההזדמנויות שעוד נותרו פתוחות - בלבנון, בסוריה ובעזה – ומציע לבחון מחדש את השילוב בין כוח צבאי לבין יוזמה מדינית. האם ישראל תחזור להיות חלק מהארכיטקטורה האזורית החדשה, או שתישאר מחוץ לחדר שבו מתקבלות ההחלטות? mako.co.il/news-columns/2… @EliePodeh

"נתניהו, שבנה לעצמו דימוי של 'מר אמריקה' בישראל, עם אנגלית מושלמת והצגה כאילו הוא זה ששולט בוושינגטון, מתגלה כמי שהוא באמת - סוכן כאוס, שרלטן ומתחזה - גם בזירה האמריקאית". פוסט של ד"ר רועי קיבריק בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/696092/ @Mitvim

✅ טראמפ נכשל באיראן וכנראה כבר לא יציל את בחירות האמצע, אבל לטווח הארוך יש לקוות שהוא ינצל את ההתנגדות של מדינות ערב לאיראן ולג'יהאדיסטים ויוביל את האזור להסכם אזורי, כשכל פתרון אזורי יכלול גם מדינה פלסטינית. דברי ל @mazalm3 ב @KnessetT להצטרפות לקבוצת עידכונים chat.whatsapp.com/HW3IfysPkg01pb…

התאריך הבא שמשרד החוץ מתכונן אליו להדיפת היוזמה הצרפתית-שבדית לאי-סחר עם ההתנחלויות: 13 ביולי- מועצת שרי החוץ האחרונה לפני הואקאנס. אח"כ כבר יהיה קרוב מידי לבחירות ב-🇮🇱. לפי @euobs גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, סלובניה והונגריה מתנגדות⬅️זה לא מספיק להפיל צעד ב-QMV. בלי איטליה זה עובר👇

האם תיאום ביטחוני עם סוריה יכול להיות הצעד הראשון בדרך ליציבות אזורית? במאמר חדש, איתן ישי, ראש תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה במיתווים, טוען כי ישראל צריכה לבחון גישה חדשה כלפי סוריה של אחמד א־שרע - לא מתוך נאיביות, אלא מתוך זיהוי של אינטרסים ביטחוניים משותפים. לדבריו, ישראל וסוריה ניצבות כיום מול אתגרים דומים ובראשם הרצון לצמצם את השפעתה של איראן ושלוחותיה, לבלום רשתות הברחה ולייצב את המרחב הסורי. במציאות הזו, תיאום ביטחוני מוגבל עשוי להפחית את הסיכון להסלמה ולייצר מנגנוני תקשורת שעד כה כמעט שלא התקיימו בין המדינות. המאמר מציע לחשוב על "שלום צומח" - תהליך הדרגתי וזהיר, שאינו מתחיל בהסכם שלום כולל, אלא בבניית אמון פונקציונלי, שיתוף פעולה מעשי ומענה לאתגרים משותפים. האם דווקא מתוך המציאות החדשה שנוצרה אחרי נפילת משטר אסד יכולה לצמוח הזדמנות מדינית חדשה? @EitanIshai haaretz.co.il/blogs/mitvim/2…

מנזקי קמפיין הבחירות: אחד הדברים הבודדים הראויים לציון (עובר) של @gidonsaar הוא שמירת הדיאלוג עם האיחוד האירופי, גם אם הדיאלוג מהר מאוד הגיע למקום חריף ולא בונה. עשרות שיחות התקיימו בינו לבין קאלאס. על הממשלה הבאה לשקם את היחסים האסטרטגים החשובים האלו לכלכלת ישראל ולחיי אזרחיה.

Gideon Sa'ar | גדעון סער @gidonsaar

2 weeks ago

הגברת קאיה קאלאס @kajakallas, הנציגה העליונה למדיניות חוץ ובטחון של האיחוד האירופי, פועלת מזה זמן באובססיביות ובחוסר הגינות מחפיר נגד מדינת ישראל. באחרונה פורסם ברבים שבמהלך ביקורה במקסיקו הישוותה את ישראל למשטר האפרטהייד הגזעני ששרר בדרום אפריקה. אני מודה לנבחרי הציבור

165 230 2K 70K 38