החוקרים של וולקני @VResearchers

חוקרי מכון וולקני מאחלים לכולם ולכולן חג פסח שמח! שיהיה חג של חירות, בריאות, אחדות והתחדשות לכולנו🌸

החוקרים של מכון וולקני מגיעים לשוק האיכרים בנמל תל אביב ביום שישי הקרוב! בוטנים, תותים, פירות הדר ועוד: בואו לטעום את הפיתוחים החדשים, המתקדמים והטעימים ביותר

האם הנדסה גנטית כבר משנה לנו את הצלחת, והאם יש ממה לפחד? ד"ר קובי בירן וד"ר דני אשל, חוקרים ממכון וולקני, משוחחים עם שאול אמסטרדמסקי על פיש אנד צ'יפס, ועל המדע מאחורי הטעם והמרקם >> open.spotify.com/episode/7aq9wI…

האם ניתן לסווג דבורים לפי מידת רגישות חברתית? דבורות הדבש הן בעל חיים חברתי. בכוורת אחת ישנן עשרות אלפי דבורים, הפועלות תחת המלכה. הכוורות היא דוגמה מרהיבה לשיתוף פעולה; אך כמו בכל מערכת מורכבת, לצד דבורים מומחיות למשימות מיוחדות, לעיתים ישנן גם חריגות, חוסר תאום או חוסר הבנה. מחקר חדש של ד"ר שפיגלר ממכון וולקני, בחן את תגובותיהן של הדבורים במצבים שונים. המחקר גילה שלצד דבורים רגישות יותר, ישנן גם דבורים רגישות פחות. לדבורים הללו ישנה תבנית ייחודית של ביטוי גנים, הכוללת מאות גנים ושונה מתבנית הביטוי של אחיותיהן לכוורת. למרבה ההפתעה, רשימת הגנים כוללת גם גנים רבים הקשורים לספקטרום האוטיסטי בבני אדם! מכאן נובעת המסקנה שאצל דבורים, כמו אצל אנשים, יש ספקטרום של התנהגויות חברתיות. אנחנו רואים במגוון בעולם החי ברכה, ושמחים לזהות בבני האדם תופעות הנפוצות גם בקרב בעלי חיים נוספים.

חוקרי מכון וולקני מאחלים לכולם ולכולן שנה אזרחית טובה! שתהיה שנה של צמיחה ופריחה, שנה של מחקר ועשייה, שנה של למידה, התפתחות והתחדשות 🌷

ד"ר זהרה אביזוהר-הרשנזון נחשבה "משוגעת לפטריות", ומוקיריה זוכרים את סיורי הפטריות המרתקים שהייתה מארגנת בחודשי החורף. לפטריות יש חשיבות עצומה במגוון הביולוגי, בגלל האנזימים הייחודיים שהן מכילות. האדם למד להבחין בין פטריות רעילות וכאלה שטובות למאכל דרך התמחות מיוחדת, ומתוך ההבנה שטעות קטנה עלולה להיות קטלנית. תחום הפטריות האכילות והרעילות נחקר במחלקה לפיטופתולוגיה במכון וולקני כבר בשנות ה-60, וגם ד"ר זהרה אביזוהר-הרשנזון לקחה בו חלק ותרמה מהידע המקצועי הרב שלה לתחום. היום במכון וולקני חוקרים מגוון סוגים של פטריות, כולל פטריות מזיקות לחקלאות, פטריות מאכל, ואפילו פטריות הזיה.

המחקר המדעי והחקלאי בישראל כיום ידוע בכל העולם, אבל מי היו החוקרים הראשונים, עוד לפני שהקימו את מכון וולקני? הכירו את פרופסור אוטו ורבורג, שהיה אחד מחלוצי המחקר המדעי של הטבע בארץ ישראל. הוא היה מנהלו של המכון ללימודי הביולוגיה והטבע בתחנת הניסיון החקלאית. הם עסקו בחקר עשבים רעים בשדות גידולי התרבות, ובמיון צמחיית ארץ ישראל לצמחי תועלת: צמחים לרפואה, צמחים לתעשייה, וצמחים לעצירת החולות. המכון ללימודי הביולוגיה והטבע היה מהראשונים ליצור לוחות להגדרת משפחות צמחי ארץ ישראל, ואחרי שפורסמו בשנת 1925 היוו את הבסיס למגדירי צמחי הבר והפרחים שיצאו בהמשך. פרופ' ורבורג נפטר בשנת 1938 בברלין, ונקבר בבית העלמין בדגניה א'. על מצבתו נכתב: איש מדע הצומח.

ברכות חמות לד"ר מיה בר שזכתה במענק קונסולידטור היוקרתי מטעם מועצת המחקר האירופית European Research Council – ERC - הארגון המוביל ביבשת למימון מחקרים איכותיים ופורצי דרך. ד"ר בר מספרת: "המחקר בודק איך צמח מושפע מהצמחים השכנים שלו. הבנת התקשורת בין צמחים היא קריטית לפיתוח גידולים עמידים למחלות, לצמצום השפעות שליליות של חקלאות תעשייתית ולהבנה טובה יותר של מערכות אקולוגיות, במיוחד על רקע אתגרים אקלימיים והצורך שלנו להתאים את החקלאות אליהם". גאים בך! 💪

כל חובבי החורף, אתם לא לבד! גם הצמחים אתכם. על מנת לפרוח ולייצר פירות, עצים נשירים (תפוח עץ, אגס, שזיף, קיווי ועוד) צריכים להיחשף למספר קבוע של שעות בהן העץ נמצא בטמפרטורות נמוכות. דרישה זו נספרת כ"מנות קור". אחרי שהעץ עבר רף מסוים של מנות קור, הוא יודע שהחורף הקשה הסתיים והוא יכול להתעורר מתרדמתו. מה קורה כשכדור הארץ מתחמם, והקור הוא לא אותו קור? תופעה זו של חוסר במנות קור קריטית מאוד באזורים כמו ישראל, כאשר מרבית העצים הנשירים לא מקבלים את מנות הקיור החיוניות שיעזרו להם להצמיח פרי טוב ומתוק. הפתרון טמון בטיפוח עצי פרי בעלי דרישות נמוכות למנות קור, אם בכלל, כדי לקבל יבול ופרי אכותי. במחקרים פורצי דרך במכון וולקני טופחו עצי תפוח שזקוקים למנות קור מועטות. כמו כן, החוקרים במכון פועלים למציאת אסטרטגיות גידול חדשות, כמו פיתוח של חומרים שוברי תרדמה. מישהו אמר שעון מעורר לתפוחי עץ?

מי היה האנטמולוג העברי הראשון? חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1954, פרופסור שמעון בודהניימר, היה מחלוצי האנטומולוגיה (חקר החרקים) העברית. הוא למד את המקצוע טרם עלייתו לארץ כדי שיוכל לעסוק בו בישראל, ולאחר שעלה עבד כחוקר בתחנה לחקר החקלאות שהפכה לימים למכון וולקני. משימתו הראשונה בתחנה הייתה למפות את מזיקי החקלאות באזור, וב-1930 הוא פרסם ספר מקיף בנושא. לימים, הוא גם הוציא את הקטלוג המקיף הראשון לחי בארץ ישראל. פרופסור בודנהיימר היה "המורה של כל המורים" לאנטמולוגיה בישראל במשך דורות ושמו הגיע גם מעבר לים. לאורך חייו, פרסם למעלה מ-400 מאמרים, ובידע הרב שלו אנו נעזרים גם כיום 🪲

למישהו מתחשק מלון? זן המלון "גליה" פותח במכון וולקני במדינת ישראל על ידי ד"ר צבי קרחי, שקרא לזן על שם בתו. הוא נחשב נוח לגידול, והיום מגודל במדינות רבות ברחבי העולם: פקיסטן, ברזיל, צ'ילה, פורטוגל, ספרד, מרוקו, יוון, טורקיה, מצרים, ישראל ועוד. למעשה, פיתוח הזן היה כל כך מוצלח שחברות שונות בעולם השתמשו בו להשבחה, וכיום יש סל של זנים המבוסס על המלון "גליה" הישראלי. מעניין לגלות שמלון גליה הוא אחד הגידולים המרכזיים באזור הערבה של מדינת ישראל ומהווה את מקור פרנסתם העיקרי של הרבה מתושבי האזור כבר 20 שנה. כיום, היקף גידול מלון גליה בעולם הוא כ-300–500 אלף טונות לשנה (!). נזכיר שמשקלו הממוצע של מלון גליה אחד הוא כקילוגרם, ככה שתוכלו לחשב בעצמכם כמה הוא נפוץ.

"אפשר להכין ריבה מכל פרי או ירק. השאלה היחידה היא כמה סוכר נחוץ" את המשפט הזה אמרה ד"ר זדנקה סמיש, שקיבלה מענק מממשלת המנדט הבריטי עבור פרויקט צבעוני במיוחד, שמטרתו: פיתוח מיצים ותרכיזים של פירות הדר. בין היתר, היא פתחה גם שיטות לכיבוש זיתים, יצור שמן זית, הכנת ריבות, יצור רסק עגבניות, עיבוד תעשייתי של תפוחי אדמה, ויישום תעשייתי של ירקות בהקפאה. השיטות שלה התפתחו במשך השנים, וכיום מזון משומר – החל ממלפפונים חמוצים ועד מיצי פירות – הם חלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי.

בשנת 1956, ד"ר ישראל סלומניצקי, חוקר המחלקה לירקות, ביקר ביפן, וראה ירקות גדלים במנהרות עשויות במבוק ומחופות ניילון. כשחזר הביתה, החליט ליישם את השיטה בישראל. הרעיון התגלגל עד לבניית חממות עם מערכות לבקרת אקלים, שמאפשרות לנו עד היום לגדל גידולים שונים מחוץ לעונה.

רוצים שעמלכם יישא פרי? לקבוצת המחקר של ד"ר תמר אזולאי-שמר במרכז המחקר נווה יער, ממכון וולקני, דרוש/ה פוסטדוק/מנהל/ת מעבדה. תיאור התפקיד: הובלת פרויקטי מחקר ותקציביהם ניהול מעבדת מחקר במכלול ההיבטים הטכניים/אדמיניסטרטיביים הדרכת סטודנטים עזרה בכתיבה מדעית של תיזות, מאמרים וגראנטים ניהול הקשר עם גורמים בתוך ומחוץ לאוניברסיטה לגבי הזמנות/מכשור/תשלומים וכו' דרישות התפקיד: השכלה אקדמית - תואר שלישי במדעי החיים (יתרון לרקע במדעי הצמח) ניסיון בעבודה מולקולרית ניסיון בכתיבת מאמרים מדעיים והצעות מחקר יכולת טכנית בעבודה עם מכשור מדעי ידע וניסיון בעבודה עם מערכות ממוחשבות ותוכנות רלוונטיות עברית ואנגלית ברמה גבוהה – דיבור, קריאה, כתיבה ניסיון בעבודה במטע – יתרון לפרטים וקורות חיים: [email protected]

שת"פ בין קבוצת מחקר ממנהל המחקר החקלאי לחברת פולישק, הוליד טכנולוגיה של רשתות פוטו-סלקטיביות. הרשתות מכילות סינון סלקטיבי של ספקטרום האור, ובעזרת בחירה מתאימה של צבע, אפשר לשפר את גודל הפרי, איכותו, ומועד קטיפתו. השיטה נחשבת לפריצת דרך חקלאית, וכעת אתם יודעים היכן התחילה.

אז מה זה בעצם "וולקני"? השם של המכון מגיע משמו של יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני – חלוץ המחקר החקלאי בישראל. יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני היה יליד ליטא שעלה לישראל בעלייה השנייה. את השכלתו האקדמית במקצועות האגרונומיה, הטבע והכלכלה רכש בגרמניה ובשוויץ. מחקרו העיקרי היה במגמה לגוון את ענפי המשק החקלאי העברי בישראל, שעד לאותו הזמן היה רצוף כשלונות, על ידי התאמת גידולים רבים ככל האפשר לקרקע ולאקלים המקומיים. הוא זיהה צורך "לאקלם" זנים מחוץ לישראל כך שיתאימו לתנאים המקומיים, ויתרה מזו - ליצור זנים ארץ-ישראליים מקוריים. יחד עם פרופ' ורבורג יסד בשנת 1921 את "המכון למדע הטבע, תחנת הניסיון החקלאית", וכן הקים את המכון ללימודי החקלאות, שהייתה חלק מתחנת הניסיון החקלאית ולימים הפקולטה לחקלאות ברחובות. וילקנסקי-וולקני זכה לראות את תוצאות פרי עמלו. מאות ישובים חקלאים נבנו, מאות משפחות עוסקות בחקלאות ועד היום מתבצע מחקר עשיר על יסודות מכוני ומוסדות המחקר שהקים.

"עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ". במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, בהיקף מצומצם. לפני כעשרים שנה, פותחה על ידי מכון וולקני מכונת פריטת רימונים, שהעלתה את מידת הפופולריות שלו באופן משמעותי. המכונה פורטת בשעת הפעלה כ-840 רימונים, ל-140 קילוגרם של גרגירים. בעקבותיה, החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. בתקופת חגי תשרי, הישראלים צורכים כיום כ-6,000 טון רימונים, והשנה כשתראו אותו על השולחן, תוכלו לשתף את כולם בעובדה המרגשת הזו.

"המדען הישראלי הציל את עץ הזית הקדוש" כך כתבו בעיתון הוותיקן, לאחר שפרופסור שמעון לביא בסך הכל גזם ענף של עץ חולה – עץ שנמצא למרגלות הר הזיתים, מקום בו לפי האמונה ישו התפלל בפעם האחרונה. לביא סיפר בכעס, "באותו הזמן פירסמתי מחקר בעל חשיבות מדעית, שעבדתי עליו חמש שנים. אבל רק בגלל הדבר הטיפשי הזה כתבו עלי בכל העולם", אמר. פרופסור שמעון לביא עסק במשך עשרות שנים במחקר, ופרסם מחקרים שתרמו רבות למטע בישראל, הובילו מהפך באופן גידול עצי הזית לשמן, וזכו להכרה בין לאומית רחבה. שמו הולך לפניו בתחום בהשבחת הזיתים, והוא האיש שפיתח את הזן המפורסם "ברנע", שכיום נמצא במטעים רבים בישראל ובעולם. בנוסף, פרופסור שמעון לביא גם חינך דורות של בעלי מקצוע וחוקרים, בעיקר בנושאי גפן וזית, ועסק רבות בהרחבת הידע של מדריכים וחקלאים. הוא פירסם עבודות מחקר חשובות, ופיתח קשרים הדוקים עם מוסדות מחקר ואירגונים מקצועיים בחו"ל. התהילה לא תמיד מתמקדת בסיפור הנכון, או בזית הנכון, ולכן אנו רוצים להזכיר את פרופסור שמעון לביא ואת כל החוקרים שמשנים את החקלאות בישראל, ואת דמותה של ישראל בפני העולם.

אחת הבעיות הקשות בתחום החקלאות היא אחסון של פירות וירקות ושמירה עליהם מהרגע שנקטפו, ועד שהגיעו ליעדם (אם הם מושטים לאירופה, זה עלול לקחת מספר שבועות). בזמן הזה, הם עוברים תהליך של "הזדקנות", וסובלים מריקבון, פטריות ומזיקים. למעשה - שליש מכל המזון המיוצר ברחבי העולם, לעולם לא נצרך כי הוא נרקב והופך לפסולת. אז מה הפתרון? חומרי הדברה; מה החסרון? פגיעה בתוצרת. כדי להתמודד עם הבעיות הללו, פותחה במכון וולקני מכונה לשטיפה חמה של פירות וירקות, ששומרת עליהם ושוטפת אותם ללא שימוש בחומרי הדברה. המכונה כבר נרכשה על ידי מספר מדינות ברחבי העולם, שגם תושביהן זוכים לאכול פירות וירקות טעימים ורעננים.

מסין ועד אמריקה: כולם אוהבים את אורי! הידעתם? אורי הוא מנדרינה שפותחה במכון וולקני לפני כ-35 שנה. למרות טעמו המעולה, הזן לא היה פופולרי בשנותיו הראשונות, וכמעט נדחה ע"י המגדלים בגלל בעיות פוריות. אולם, ע"י עבודת מחקר עיקשת שהתבצעה בחלקות ניסוי במקומות שונים בארץ, בעיות הזן נפתרו, והחל משנות האלפיים המוקדמות, הוא הפך לזן המנדרינה העיקרי. כיום, הזן "אורי" הוא אחד המבוקשים ברחבי העולם בגלל טעמו הייחודי, קלות קליפותו, מספר הזרעים הנמוך בו וחיי המדף היחסית ארוכים שלו. בשיאו, השטח הנטוע של הזן הגיע ללמעלה מ-50 אלף דונם בארץ, אולם כיום, השטח הנטוע עומד על פחות מ-40 אלף דונם, בגלל ירידה ברווחיותו. הזן הנו עדיין מרכיב מרכזי בייצוא ההדרים מהארץ.